מי אנחנו

דבר ראשת היחידה

ליחידה החדשה ללימודי שפות מטרות רבות: להעניק ללומדים יכולות מגוונות ככל האפשר לתפקד בשפת היעד, תוך ניצול מיטבי של הזמן העומד לרשותם; ליצור סביבת לימודים מהנה ותומכת; ולהקנות כלים ללמידה עצמית.

לפניכם כמה דגשים מרכזיים, ברוח ה-CEFR, שעומדים לנגד עינינו במסגרת תוכנית ההתחדשות בלימודי השפות:
תקשורתיות – שפה היא בראש ובראשונה כלי לתקשורת בין אנשים; היא אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. לכן נשתמש בשפה הנלמדת – כתובה ודבורה – כדי למסור ולקבל מידע אותנטי מאחרים. לדוגמה, אם נשאל שאלה שכולנו כבר יודעים את התשובה לה, לא יהיה לנו צורך אמיתי להתבטא או לפענח מסר בשפת היעד. לכן נשתדל לשאול שאלות שאנחנו באמת רוצים לקבל להן תשובות. כך, קבלת המידע המבוקש תהיה תלויה בשימוש אפקטיבי בשפה. על-פי תפיסה זו, גם קריאת טקסט היא למעשה דיאלוג בין הקורא לכותב: הקורא מבקש ללמוד דבר-מה מהטקסט, או למעשה מכותב הטקסט, ושפת היעד היא אמצעי לניהול "שיחה" זו.
התנהלות בשפת היעד – לשימוש בלעדי בשפת היעד מהיום הראשון יש יתרונות רבים, ובהם המשגה בשפה עצמה והפנמתה מתוך התנסות. כך נבנה ביטחון להתנהל בשפה. רכישת שפה היא תהליך מופלא, הנבנה נדבך על נדבך. המעבר מלא-דובר לדובר השפה הוא כמובן הדרגתי: בכל יום שבו באים במגע עם השפה הופכים קצת יותר לדוברים, וכל יכולת חדשה נשענת על יכולות מוקדמות יותר, שיש לבסס באמצעות שימוש אינטנסיבי ועקבי בשפה.
תהליך למידה מקיף – ההחלטה לרכוש שפה חדשה משמעה מחויבות לתהליך מקיף שאינו מוגבל לזמן השיעורים. כדאי לחפש כמה שיותר הזדמנויות לבוא במגע עם השפה ועם דובריה, בכתב ובעל-פה. המורים יספקו ללומדים כלים רבים לפעול בשפה גם מחוץ לכיתה, תוך שימוש נרחב בכלים מקוונים. המפתח לניצול מיטבי של זמן השיעור הוא השקעה של כלל הלומדים בתהליך והגעה לכיתה מוכנים לשיעור.
המורה כמנחה – במפגשים בקורסי השפה המורה לא מלמד "חומר". מכאן גם נגזר שם היחידה – היחידה ללימודי שפות, ולא היחידה להוראת שפות. המורה נותן את הבמה ללומדים, ומעניק להם כלים שיאפשרו להם לרכוש את השפה באופן פעיל ועצמאי ככל האפשר. לפיכך, תוצרי הלמידה שלנו, המשותפים לכל השפות, מדגישים את אסטרטגיות הלמידה שהלומדים מפתחים בקורסי השפה. למשל, היכולת להתבטא בשפה בצורה קולחת למדי בלי "לברוח" לשפה אחרת (כגון אנגלית) ובלי לתרגם מילולית משפת האם, היא מיומנות שעובדים עליה בקורסים בצורה נרחבת.
הגישה לטעויות – אם לא מתנסים, לא לומדים. לכן בכיתה בונים סביבה בטוחה לשימוש בשפה בלי לחשוש לטעות. המשוב שמקבלים מהמורה ומלומדים אחרים נועד לקדם תהליכי למידה נוספים, בדגש על עצמאות. לדוגמה, אם המורה מבחין בשגיאת דקדוק שחוזרת על עצמה בתוצרי הכתיבה של הלומד, הוא לא יתקן עבורו את הטקסט, אלא יסייע לו להבחין בכלל המתאים ויציע דרכים נוספות להפנמתו.
הבנה תרבותית – כדי להבין את השפה ודובריה "מבפנים", ולא כצופים מן הצד, יש להבין את הקודים החברתיים והניואנסים התרבותיים המגולמים בה. בתהליכי הלמידה אנו מדגישים את החשיבות של התאמת השימוש בשפה להקשר, למשל כתיבת הודעת טקסט לעומת פנייה רשמית. האווירה בכיתה שואפת להיות מותאמת-תרבותית, על אף הריחוק הגיאוגרפי. במקביל, נעסוק ברב-תרבותיות כפי שהיא באה לידי ביטוי בקרב דוברי השפה.
תיווך (mediation) – רכישת השפה מנקודת מבט תקשורתית ופלורליסטית מונעת מרצון להבין טקסט, למשל, בהקשר הלשוני-תרבותי המקורי שלו, ולכן אינה כרוכה בתרגום הטקסט "החוצה" משפת המקור לשפה נגישה יותר לקורא. הבנת טקסט מתוך השפה דורשת תיווך ועבודה מדורגת, הכוללת למשל הסברים נלווים מצד המורה (בשפה עצמה), קריאת תקציר, גרסה מפושטת או חומר רקע (בשפה עצמה), דו-שיח עם דובר השפה בנושא הטקסט, וכן הלאה. כל אלה נדבכים בדרך להבנה מעמיקה של הטקסט. טקסט בשפת היעד אינו מכשול שיש להסיר, אלא הזדמנות ללמידה.
בניית מיומנויות אקדמיות – כדי להתמחות בשפה לצרכים אקדמיים אי-אפשר לפסוח על הבסיס. לכל אורך הדרך זורעים זרעים למיומנויות מתקדמות, ומטפחים אותן בהדרגה וביסודיות. הרגלי הלמידה, העצמאות, החיבה לשפה, שטף בכל היבטי השפה, שימוש נרחב בכלים אנליטיים והמגע עם תוכן אותנטי בשפה מצטרפים יחד לכדי יכולת ללמוד תכנים אקדמיים באמצעות השפה.

ברוכים הבאים, ותיהנו!
חיה פישר

הקמת היחידה