מי אנחנו
מי אנחנו
היחידה ללימודי שפות מרכזת את הוראת השפות הזרות באוניברסיטה העברית. מטרתה לעודד מצוינות בתחום זה ולהתאים את קורסי השפה לסטנדרטים בין-לאומיים. עם הקמת היחידה, בשנת 2017, קורסי השפה נבנו מחדש בהתאם למסגרת ההתייחסות האירופית המשותפת לשפות (CEFR).
גישה זו מדגישה את מה שהלומד מסוגל לעשות בשפה, להבדיל מידע תאורטי על אודות השפה. שיטת הלימוד דוגלת ברכישת השפה מתוך שימוש בשפה עצמה. כל קורס שפה במתכונת החדשה מתנהל בשפת היעד כבר מהשיעור הראשון. בצורה זו מבססים בו בזמן את מיומנויות ההבנה, ההפקה, והאינטראקציה ובונים ביטחון לפעול בשפה. התקן האירופי שם דגש רב על התקשורת עצמה – בכתב ובעל פה – וכן על אסטרטגיות למידה המאפשרות ללומדים ליזום ולנהל תהליכי למידה בכוחות עצמם ובכך להפחית תלות במורה. בנוסף, הגישה רואה בלומדי שפות סוכנים חברתיים העושים שימוש בכישורי שפה בהקשרים רב-תרבותיים כדי לתווך (mediate) בין אנשים ברמה הלשונית, הקונספטואלית והתרבותית.
התאמת תוצרי הלמידה למקובל באוניברסיטאות בחו"ל מאפשרת לסטודנטים להשתלב באופן הטוב ביותר בקורסי שפה במסגרת תוכניות לחילופי סטודנטים ופותחת אפשרויות חדשות להכרה בקורסי שפה שנלמדו בחו"ל. המעבר למתכונת העדכנית אף מעוגן בבחינות סטנדרטיות בין-לאומיות שמקנות תעודות המוכרות לצרכים אקדמיים ותעסוקתיים. מדובר בתוכנית ראשונה ועדיין יחידה מסוגה בארץ.
לאור הצלחת המתכונת החדשה להוראת שפות עלה הביקוש ללימודי שפות בקרב תלמידים שאינם זוכים ללמוד שפות במסגרת תוכניות הלימודים לתואר וכן מצד מתעניינים מחוץ לאוניברסיטה. לכן השקנו את מסגרת לימודי הערב Safot@HUJI המיועדת לכל מי שמעוניין ללמוד שפות באופן אינטנסיבי על פי תקן ה-CEFR. מוזמנים בחום!
דבר ראשת היחידה
ליחידה החדשה ללימודי שפות מטרות רבות: להעניק ללומדים יכולות מגוונות ככל האפשר לתפקד בשפת היעד, תוך ניצול מיטבי של הזמן העומד לרשותם; ליצור סביבת לימודים מהנה ותומכת; ולהקנות כלים ללמידה עצמית.
לפניכם כמה דגשים מרכזיים, ברוח ה-CEFR, שעומדים לנגד עינינו במסגרת תוכנית ההתחדשות בלימודי השפות:
תקשורתיות – שפה היא בראש ובראשונה כלי לתקשורת בין אנשים; היא אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. לכן נשתמש בשפה הנלמדת – כתובה ודבורה – כדי למסור ולקבל מידע אותנטי מאחרים. לדוגמה, אם נשאל שאלה שכולנו כבר יודעים את התשובה לה, לא יהיה לנו צורך אמיתי להתבטא או לפענח מסר בשפת היעד. לכן נשתדל לשאול שאלות שאנחנו באמת רוצים לקבל להן תשובות. כך, קבלת המידע המבוקש תהיה תלויה בשימוש אפקטיבי בשפה. על-פי תפיסה זו, גם קריאת טקסט היא למעשה דיאלוג בין הקורא לכותב: הקורא מבקש ללמוד דבר-מה מהטקסט, או למעשה מכותב הטקסט, ושפת היעד היא אמצעי לניהול "שיחה" זו.
התנהלות בשפת היעד – לשימוש בלעדי בשפת היעד מהיום הראשון יש יתרונות רבים, ובהם המשגה בשפה עצמה והפנמתה מתוך התנסות. כך נבנה ביטחון להתנהל בשפה. רכישת שפה היא תהליך מופלא, הנבנה נדבך על נדבך. המעבר מלא-דובר לדובר השפה הוא כמובן הדרגתי: בכל יום שבו באים במגע עם השפה הופכים קצת יותר לדוברים, וכל יכולת חדשה נשענת על יכולות מוקדמות יותר, שיש לבסס באמצעות שימוש אינטנסיבי ועקבי בשפה.
תהליך למידה מקיף – ההחלטה לרכוש שפה חדשה משמעה מחויבות לתהליך מקיף שאינו מוגבל לזמן השיעורים. כדאי לחפש כמה שיותר הזדמנויות לבוא במגע עם השפה ועם דובריה, בכתב ובעל-פה. המורים יספקו ללומדים כלים רבים לפעול בשפה גם מחוץ לכיתה, תוך שימוש נרחב בכלים מקוונים. המפתח לניצול מיטבי של זמן השיעור הוא השקעה של כלל הלומדים בתהליך והגעה לכיתה מוכנים לשיעור.
המורה כמנחה – במפגשים בקורסי השפה המורה לא מלמד "חומר". מכאן גם נגזר שם היחידה – היחידה ללימודי שפות, ולא היחידה להוראת שפות. המורה נותן את הבמה ללומדים, ומעניק להם כלים שיאפשרו להם לרכוש את השפה באופן פעיל ועצמאי ככל האפשר. לפיכך, תוצרי הלמידה שלנו, המשותפים לכל השפות, מדגישים את אסטרטגיות הלמידה שהלומדים מפתחים בקורסי השפה. למשל, היכולת להתבטא בשפה בצורה קולחת למדי בלי "לברוח" לשפה אחרת (כגון אנגלית) ובלי לתרגם מילולית משפת האם, היא מיומנות שעובדים עליה בקורסים בצורה נרחבת.
הגישה לטעויות – אם לא מתנסים, לא לומדים. לכן בכיתה בונים סביבה בטוחה לשימוש בשפה בלי לחשוש לטעות. המשוב שמקבלים מהמורה ומלומדים אחרים נועד לקדם תהליכי למידה נוספים, בדגש על עצמאות. לדוגמה, אם המורה מבחין בשגיאת דקדוק שחוזרת על עצמה בתוצרי הכתיבה של הלומד, הוא לא יתקן עבורו את הטקסט, אלא יסייע לו להבחין בכלל המתאים ויציע דרכים נוספות להפנמתו.
הבנה תרבותית – כדי להבין את השפה ודובריה "מבפנים", ולא כצופים מן הצד, יש להבין את הקודים החברתיים והניואנסים התרבותיים המגולמים בה. בתהליכי הלמידה אנו מדגישים את החשיבות של התאמת השימוש בשפה להקשר, למשל כתיבת הודעת טקסט לעומת פנייה רשמית. האווירה בכיתה שואפת להיות מותאמת-תרבותית, על אף הריחוק הגיאוגרפי. במקביל, נעסוק ברב-תרבותיות כפי שהיא באה לידי ביטוי בקרב דוברי השפה.
תיווך (mediation) – רכישת השפה מנקודת מבט תקשורתית ופלורליסטית מונעת מרצון להבין טקסט, למשל, בהקשר הלשוני-תרבותי המקורי שלו, ולכן אינה כרוכה בתרגום הטקסט "החוצה" משפת המקור לשפה נגישה יותר לקורא. הבנת טקסט מתוך השפה דורשת תיווך ועבודה מדורגת, הכוללת למשל הסברים נלווים מצד המורה (בשפה עצמה), קריאת תקציר, גרסה מפושטת או חומר רקע (בשפה עצמה), דו-שיח עם דובר השפה בנושא הטקסט, וכן הלאה. כל אלה נדבכים בדרך להבנה מעמיקה של הטקסט. טקסט בשפת היעד אינו מכשול שיש להסיר, אלא הזדמנות ללמידה.
בניית מיומנויות אקדמיות – כדי להתמחות בשפה לצרכים אקדמיים אי-אפשר לפסוח על הבסיס. לכל אורך הדרך זורעים זרעים למיומנויות מתקדמות, ומטפחים אותן בהדרגה וביסודיות. הרגלי הלמידה, העצמאות, החיבה לשפה, שטף בכל היבטי השפה, שימוש נרחב בכלים אנליטיים והמגע עם תוכן אותנטי בשפה מצטרפים יחד לכדי יכולת ללמוד תכנים אקדמיים באמצעות השפה.
ברוכים הבאים, ותיהנו!
חיה פישר, ראשת היחידה ללימודי שפות
הקמת היחידה
תוכנית כניסת קורסי השפה ליחידה ללימודי שפות
החל משנת הלימודים תשע"ח, לימודי הגרמנית והסינית מתנהלים במתכונת החדשה, כתוכנית צומחת. מתשע"ט ואילך יחודשו קורסים בשפות נוספות – צרפתית, איטלקית, ספרדית, רוסית, יפנית וערבית – קודם ברמות המתחילים ובהמשך ברמות המתקדמים.
שיתוף הפעולה עם האוניברסיטה החופשית של ברלין (FUB)
במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי בין האוניברסיטה העברית לבין האוניברסיטה החופשית של ברלין, היחידה ללימודי שפות ב-FUB מלווה את תוכנית ההתחדשות בלימודי השפות באוניברסיטה העברית, ומומחים מ-FUB מלווים את היחידה החדשה באוניברסיטה העברית עוד משלבי ההיגוי. שיתוף הפעולה בדרגים השונים – אקדמיים ומנהליים – תרם וממשיך לתרום רבות להצבת סטנדרט אקדמי חדש ללימודי השפות בארץ.
שיתוף הפעולה עם ה"אולפן" לעברית בביה"ס לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג
האולפן לעברית של האוניברסיטה העברית חזה במידה רבה את ה-CEFR. הוראת ה"עברית בעברית" היא מסימני ההיכר של האולפן, כמו גם הלמידה בסביבה מהנה ומעצימה בלי להתפשר על דיוק לשוני. מומחים לגישה זו מקרב מורי היחידה להוראת עברית מלווים את מורי השפות הזרות לאורך תהליך ההתחדשות. במסגרת הנחיה של אחד-על-אחד מתקיימים ביקורים הדדיים בשיעורים ומתנהלים תהליכי חשיבה, תכנון ומשוב משותפים. תהליכים אלה מסייעים רבות להפיכת היחידה החדשה ללימודי שפות למובילה בתחומה.