נולדתי בטורינו, איטליה, בשנת 1963. למדתי פילוסופיה באוניברסיטת טורינו וסיימתי את התואר עם עבודת גמר על פרויד והיהדות. אחרי התואר המשכתי לעסוק בנושא של היחסים בין הפסיכואנליזה ליהדות. בשנת 1990 עליתי ארצה ונכנסתי למסלול של תואר שלישי באוניברסיטה העברית בירושלים בתחום היהדות ומדרש האגדה. בשנת 1991 התחלתי ללמד איטלקית באוניברסיטה העברית ובאגודת דנטה אליגירי.

מאז שהתחלתי לעסוק בהוראת השפה האיטלקית הקדשתי את תשומת לבי להבדלים התחביריים והסמנטיים בין איטלקית לעברית והתעניינתי באופן שבו הבדלים אלה משפיעים על למידת השפה האיטלקית ובדרכים הפדגוגיות להתגבר עליהם. בשנים האחרונות, מתוך רצון להבהיר לעצמי ולתלמידים בעיות של דקדוק ושל תחביר איטלקי, התקרבתי לתחום הבלשנות והתעניינתי יותר ויותר בסוגיות בלשניות שעשויות לספק מפתח להבנת קשיים המתעוררים מדי פעם אצל תלמידים.

בשנים האחרונות אני עובד על כתיבת ספר על הדקדוק האיטלקי לציבור הישראלי.

אני אוהב ללמד שפה כי שפה היא כלי תקשורת המאפשר אינטראקציה בין אנשים שונים והיא מפתח הכניסה לתוך תרבות שונה. הוראת שפה זרה בונה גשר בין שתי תרבויות, שתי השקפות עולם, שני דפוסי חשיבה שונים.

"Che fatica essere uomini" 

(Sergio Endrigo, "L’arca di Noè")