רב תרבותיות

"כיתה ללימודי שפה באוניברסיטה העברית רחוקה מלהיות הומוגנית: הלומדים מייצגים קשת רחבה של קהילות החיות כאן"

יצירת קשר

ראשת היחידה: חיה פישר
chaya.fischer@mail.huji.ac.il
טל': 02-5882664
חדר 5806, הפקולטה למדעי הרוח


מזכירת החוג: ציפי רבינוביץ
tsippyr@savion.huji.ac.il
טל': 02-5882771
חדר 5805, הפקולטה למדעי הרוח


שעות קבלה:
יום א' 14:30-11:30
ימים ב'-ה' 13:00-10:00

רכישת שפה זרה היא דרך מצוינת ליצור קשרים אישיים, מקצועיים ואקדמיים עם דוברי שפות אחרות בארץ ובחו"ל. כבר משיעורי שפה הראשונים ניתנת ללומדים הזדמנות להיכרות עם מגוון תרבותי, בדגש על ההיבטים הבאים:

היכן מדברים את השפה? באופן מסורתי קושרו לימודי שפה למדינה מסוימת או ללאום מסוים באופן צר, ואולי אף סטראוטיפי. ברוח ה-CEFR, היחידה ללימודי שפות מדגישה מבט פלורליסטי על השפה. כך למשל, צרפתית מדברים לא רק בפריז, אלא גם במרוקו, בתוניסיה, בבלגיה, בשווייץ, בקנדה, בקונגו, בהאיטי, בוייטנאם, ובכל מקום שהיגרו אליו דוברי צרפתית (כולל כמובן בישראל). כבר ברמת המתחילים ספר הלימוד מציג מגוון, שונות וסוגיות תרבותיות שנובעות ממצב לשוני מורכב זה.

הרכב הכיתה – בכיתות ה"אולפן" לעברית יש כמובן מגוון תרבותי רחב של לומדים המגיעים מארצות מוצא שונות ונמצאים במעין "כור היתוך" בתרבות הקולטת, התרבות הישראלית. ואולם, גם כיתה ללימודי שפה באוניברסיטה העברית רחוקה מלהיות הומוגנית תרבותית: הלומדים מייצגים קשת רחבה של קהילות החיות בארץ, עם שורשים במגוון ארצות, לצד סטודנטים המתארחים בארץ.

אמנם בשיעור גרמנית, למשל, שמים דגש רב על התרבות הגרמנית, אך בה בעת תלמידים מרקעים מגוונים יכולים להשתמש באמצעי התקשורת החדשים כדי להחליף מידע תרבותי ביניהם: היסטוריה משפחתית, מנהגים (ע)דתיים, מקומות שטיילו בהם, עניין בתרבויות אחרות במסגרת הלימודים האקדמיים, ועוד.

פוטו2

נגישות – הלמידה בשפת היעד (ולא בעברית או באנגלית) מנגישה את קורסי השפה לכלל הלומדים, ואינה מקנה יתרון לחלק מהלומדים. הזדמנות שווה לכול תורמת למגוון הרב-תרבותי בכיתה ולגיבוש קהילה שיתופית לומדת.

ריבוי לשונות (plurilingualism) – ה-CEFR, המייצג את מדיניות הלשון באירופה, מבחין בין רב-לשוניות לריבוי לשונות. במקום להתייחס לכל שפה כאל "תא מנטלי נפרד", אנו שואפים לבנות כשירות תקשורתית המתבססת על כל השפות והכלים שרכש הדובר בהקשרים שונים ומסייעים לו לתקשר בגמישות עם מגוון בני שיח בהקשרים שונים: "גם בהיעדר מגשר, אנשים [שאינם דוברי אותה שפה] עשויים להצליח להגיע לרמה מסוימת של תקשורת, על ידי ניצול מכלול 'הציוד הלשוני' שברשותם, תוך ניסיון להיעזר בצורות ביטוי אלטרנטיביות בשפות או בניבים שונים, ניצול תקשורת לא-מילולית ופישוט ניכר של השימוש שלהם בשפה" (מאה"ם, עמ' 11). כלומר, הלומדים מרחיבים את הכשירות הלשונית שלהם כמכלול, בשאיפה לתקשר עם כמה שיותר דוברים וטקסטים במגוון הקשרים, באמצעות כל הכלים העומדים לרשותם.